בין התאריכים ה-16.2.19 ועד ה-2.3.19, נערך בעיר פורטימאוּ פסטיבל השירים השנתי בפורטוגל (בפורטוגזית: "Festival da Canção"). שני חצאי הגמר נערכו בשתי השבתות האחרונות ובכל אחד מהם זוכה אחד. בסך הכל, התחרו 16 מתמודדים: 8 בכל חצי גמר, כאשר בכל חצי גמר המשיכו לגמר מחצית מהם.
את חצי הגמר הראשון פתחה אנה קאלודיה עם השיר "Inércia" (בתרגום לעברית: "התמד"). שיר מצוין לפתיחת הפסטיבל. מדובר בשיר אהבה שקט ומרגש ועם זאת גם קצבי. אנה קלאודיה מספקת את הסחורה. אין ספק שהיא פרפורמרית טובה, מעבר לקולה המדויק, הרי שתנועותיה האומנותיות והפעלת הרגש בשירה גורמות למאזין לרצות לברוח למקום אחר גם אם אינו דובר פורטוגזית.
השיר השני בחצי הגמר היה "É o que é" (בתרגום לעברית: "זה מה שזה"), בביצוע ז'וּאָוּ קאמפוּש. מדובר בשיר פרידה עצוב ומרגש. השיר עצמו טוב והזמר מלווה בגיטרות ובשלושה זמרי ליווי. עם זאת, הוא זייף מעט והופעתו אכזבה בהשוואה לשיר המוקלט, מה שמסביר את אי עלייתו לשלב הבא.
השיר השלישי שבוצע על ידי סוראיה טאבארש, נקרא "O Meu Sonho" (בתרגום לעברית: "החלום שלי"). מדובר בשיר בינוני, למרות הקול המדהים של הזמרת. כיאה לשאר המתמודדים מהמוצא האפריקאי, לסוראיה קול גדול והיא לא זייפה כלל. עם זאת, יוצרי השיר לא עשו עבודה טובה במיוחד עם המקצב המעין צבאי. בנוסף, שני הרקדנים היו מיותרים, הרי שהם לקחו את הפוקוס מהזמרת וקולות הרקע (אם בשירה ואם בדיבור), גרעו גם הם מההנאה הפוטנציאלית מהשיר. כנראה שאם בחירת השיר הייתה אחרת, הזמרת הייתה ממוקמת בין המקומות הראשונים בטבלה.
השיר הרביעי "A Dois" (בתרגום לעברית: "עבור שניים"), בוצע על ידי צמד האחים המוכר והמצליח עוד הרבה לפני הפסטיבל, "קלמה" (Calema או בשמותיהם הפרטיים: אנטוניו ופרדיק מנדז פריירה). בשיר זה בפרט ובשיריהם בכלל, ניכר שלמרות מוצאם הברזילאי, הגיית המילים בפורטוגזית פורטוגלית פשוט מושלמת. בדומה לסוראיה, גם כאן מדובר בשני זמרים עם קול גדול והם משלימים האחד את השני ווקלית. השיר בסגנון הפופ (הסגנון המוזיקלי הקבוע של ההרכב) קליט ומוצלח ולכן אין פלא שהעפיל לגמר.
השיר החמישי, בוצע על ידי המתמודד המוביל בתחרות מההתחלה (גם בעולם) וסיכויו רבים לזכייה בפסטיבל. מדובר בקונאן אוזיריש בן ה-30 (או בשמו האמיתי: טיאגוּ מיראנדה), עובד לשעבר בחנות מין ששאב את שם הבמה שלו משני מקורות השארה: קונאן מסדרת האנימה היפנית ואוזיריס (שהפך ל"אוזיריש" בשל התאמת השם להגייה הפורטוגלית) מהאל המצרי. ייתכן שהניצחון הגורף שהגיע מקולות השופטים קשור להופעתו החיצונית המוזרה (הוא לבש מעין חלוק נוצות שחור עם נעלי נייק כאשר מסכה מוזהבת מברזל לפניו ושיערו הארוך אסוף בתסרוקת), בשילוב עם סגנונו המוזיקלי הייחודי. השיר "Telemóveis" (בתרגום לעברית: "טלפון סלולארי") שהוא בעצם ביקורת על המכשיר שאנו לא יכולים בלעדיו, אותו הזמר כתב והלחין בעצמו, הוא שיר שמורכב מסגנונות מוזיקליים שונים: בראשם פאדוּ (סגנון מוזיקלי אופייני וייחודי לפורטוגל) שכאן הוא גברי (בדרך כלל פופולארי בקרב נשים, הדורש קול ייחודי). בלחן ובעיבוד המוזיקלי לעומת זאת, יש נגיעות יפניות ואף מצריות (מקצב עולמי), כיאה לדמות שהזמר מייצג ואף ניתן לשמוע נגיעות של טכנו. כך, השיר מחבר בין המסורתי למודרני. משום מה, אוזיריש בחר לצרף רקדן, שגונב את ההצגה לא פחות ממנו, עם זאת משלים אותו וכניגוד נוסף לו, צירף גם שתי נשים כזמרות ליווי. נדמה שהשיר "נוגע" בכל מאזין שמצליח להבין את הקטע האומנותי שעומד מאחורי הדמות של אוזיריש. בעיניי, מדובר באינטליגנטיות, הרי שחיבור כל האלמנטים יחד בקפידה יצרו תוצר מנצח. עם זאת, זו לא פעם ראשונה שפורטוגל לוקחת סיכון גדול: כך עשו גם עם הזוכה הפורטוגלי היחיד בתחרות האירוויזיון- סלבדור סובראל, בשנת 2017. אך, נראה שאם ייבחר אוזריש, זה ישתלם, הרי שהוא מועמד מוביל לזכייה בתחרות העולמית השנה.
השיר השישי בתחרות הוא "Mais brilhante que mil sóis" (בתרגום לעברית: "בהיר יותר מאלף שמשות") שבוצע על ידי אלה לימאוּ הנהדרת. הזמרת הגיעה לבושה בתלבושת ורדרדה מלאת פייטים שנתנה שואו בפני עצמה. השיר עצמו הוא שיר חולמני, שמבריח את המאזין אל עולם אחר (בדומה לשיר הפתיחה). היכולת הווקאלית של הזמרת טובה, אך ניכר שהיא מתאמצת מדי לשיר בלייב בדומה לאמנים אחרים בתחרות (למשל ז'ואו קאמפוש). עם זאת, היא עדיין צעירה ובטוח עוד נשמע ממנה בעתיד.
את השיר השביעי שנקרא "Hoje" (בתרגום לעברית: "היום"), ביצע פיליפ קייל. מדובר בשיר נחמד ואופטימי המדבר על חברות ואמון. כיאה למסר שניסה להעביר, הזמר הגיע מאופר בעין אחת. הוא גם שר יפה בלייב, כמעט אין לו ליווי קולי וניכר שהוא שר עם רגש, מה שמוסיף להעברת המסר. עם זאת, במהלך השיר הוא ביצע תנועות לא מובנות ומוגזמות, שניתן היה לוותר עליהן.
והשיר השמיני, שסיים את הפסטיבל היה של זמר הנשמה מטאי. בדומה ל"קלמה", גם מטאי מוכר עוד הרבה לפני הפסטיבל. השיר שנבחר עבורו: "Perfeito" (בתרגום לעברית: "מושלם"), מזכיר פסקול של דיסני משום שהוא כה קסום, כאשר הקול הגדול של הזמר מתלבש עליו היטב. בליווי פסנתר בלבד (וללא ליווי קולי- שנראה שהזמר אינו צריך כלל), הבלדה המרגשת תואמת בדיוק לשם השיר. לפי התוצאה אליה הגיע בחצי הגמר הנוכחי (המקום השני המכובד), בהחלט ניתן להצביע על כך שהוא מועמד אפשרי נוסף לניצחון בגמר.
מחצי גמר זה ארבעה מתמודדים עלו לגמר: במקום הראשון (איך לא?) קונאן אוזיריש ואחריו מטאי (כפי שכבר צוין), ההרכב "קלמה" ואנה קלאודיה (שמוקמה במקום הרביעי).
בתמונה: קונאן אוזיריש בחנות למבוגרים בה עבד. צילום: דיוגוּ לופז ©